חיפוש

רגשות ומחשבות כמים זורמים

השבוע עשיתי מחקר על איך כותבים בלוג אישי. אף פעם לא שאלתי איך לכתוב כי אני כותבת בדיוק כמו שחושבת וכמו שכתבתי והוצאתי ספר אחד - מה-תזז תזז של המוח שלי ישר לידיים שמקלידות. אין סינון או שליטה. אבל, דווקא כן הבנתי מהמחקר שאפשר לעשות סדר מחדש ואת זה אני מאוד אוהבת לעשות. סדר חדש. לבלגן את הכול ולהניח בצורה חדשה את המגירות ולראות כמה אפשרויות יש.




מטרות בכתיבת הבלוג:


לגרום לאנשים להרגיש טוב עם עצמם.

לגרום לאנשים לחשוב, לצחוק, לנשום.

לגרום לאנשים לבדוק את סדר המגירות במוח שלהם ולעשות סדר קצת אחר של עיקר וטפל.

לגרום לאנשים להרגיש שיש מוצא, לא משנה כמה קשה המצב.

לתת לאנשים להרגיש אופטימיות, קחו משלי - לי יש מלאי בלתי מוגבל.

לתת לאנשים להבין שהם הטבע של הטבע, גם אם אמרו להם שאסור להם להיות כאלה.

לתת לאנשים להבין שהרגשות הם כמו מים וצריך להתייחס אליהם כמו מים – זורמים.


אז לגבי האחרון? וואי כמה יש לי לומר.

מותר להרגיש ה-כול. שמעתם? כל רגש הוא טבעי.

מותר להרגיש שווה מדי או לא שווה כלום

מותר להרגיש מדוכא, מאושר, מלא רחמים עצמיים, מוערך, לא מוערך, מנוצל, מנצל, מביך.

אין רגש לא נכון. כל רגש נכון. השאלה הגדולה – מה המחשבות עושות עם הרגש הזה. וכאן, מתחילים להסתבך. אם אני מרגישה למשל.... עצובה. המחשבה שמתלווה אליה יכולה להיות – אין לי על מה להיות עצובה, החיים שלי דבש. ביקורת על מחשבה היא הטעות הגדולה ביותר שגידלו אותנו עליה. גידלו אותנו על שיפוט על מחשבות. למה את כל כך רגישה הייתה שואלת אותי אימא שלי כל חיי. כי אני פאקינג רגישה הייתה התשובה בצורה זו או אחרת. אין למה עם רגשות. רגש בא מהלב לא מהמוח. אין שליטה על רגשות, רק על החשיבה עליהם.

אז תדעו שמותר לכם להרגיש הכול. כל הזמן מותר וטבעי ולהרגיש ויותר מזה - כל שניה להרגיש משהו אחר. זה לא אומר שאתם "לא יציבים". ככה זה גם בטבע.

בטבע יש מחזוריות של ננו שניות, כל הזמן הכול בתנועה. כל הזמן הכל משתנה. מת, חי, נובל, פורח. גם עלינו פועלים בדיוק אותם חוקים.

כמה שינויי מזג אוויר פנימי אנחנו חווים ביום? בטוח שיותר מאחד ובטוח שלא כל יום אותו מזג אויר.

פעם חם בלב פעם קר. פעם יבש וצמא פעם מלא תנועה ונושם.


בכל פוסט שלי אדבר על מחזוריות. היא הביטוי לחיים, התנועה שבה מסמלת חיים, שינוי, התרחבות והתכווצות, גאות ושפל – זה מי שאנחנו.

אלה הכוחות שלנו הבאים מתוכנו ואלה הפועלים עלינו. אין מה להתנגד. יש לחוות אותם ולאפשר להם להיות מי שהם. בין שזו מחשבה או רגש.

אם לא אוגרים אותם בגוף? הם ממשיכים הלאה ומפנים מקום לדבר הטבעי הבא שמגיע.

וכך משמרים תנועה.

30 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול