חיפוש

ה'אופונופונו שלי מתחיל עוף

אני אוהבת את הזמנים המטורפים האלה. קושי עצום אבל מרתק.

בחודש האחרון סובבים אותי גברים צעירים ולא נשים כמו שאני רגילה. גילאי השלושים כולם, חכמים ועתירי ידע ועשייה, מלאים ברוח עשייה לשינוי העולם שלהם ושל אחרים, מחויבים למשימות שלקחו על עצמם וכל זה מתוך תשוקה גדולה לאמונה שלהם במה שהם עושים, או ברצון שלהם לשנות לטובה חיי אנשים.

אני כולי אינטואיציה.

הגברים הצעירים האלה מקרבים אותי לחקירה שונה משהורגלתי, ממקום של אהבת נשים מכילות ותומכות - לשאלות ומטרות.

הצד השלישי משמאל במוח שלי החמישי שהורגל לנוח מתחיל לפעול ולחקור את עצמו.

האם, כמו שאומר ד"ר יו לן מה'אופונופונו - (סרטון נפלא למטה - שווה כל שניה) אפשר לנקות את הידע שלנו על עצמנו ולשאול שוב ושוב אותה שאלה וכל פעם מרגע חדש של התחלה?

שואלת את הידע שלי אם הוא יכול להביא אותי למקום חדש כמו שעשיתי עם המעבר והתשובה היא - ברור. אבל רק אם תשתחררי ממנו.

לכי אל הדממה, כמו תמיד כשאני שואלת ועונה בו זמנית - אל נקודת הסינגולריות שלשם מתנקז כל המידע ומשם כל האפשרויות פתוחות.

לחשוב מהר לחשוב לאט

לעוף לעזוב לדהור לעצור בפתאומיות לקפוץ מעל הגדר לאכול פטריה עם אדמה להקשיב למוסיקת הפלנטות.

כן, אני בהחלט אוהבת את הזמנים המטורפים הקשים האלה



 

39 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול