top of page
חיפוש

הבנת קצב הריפוי של גוף ומוח: מדוע לא להתייחס אליהם כאל אחד אלא שניים שונים.


המצב שלנו בחצי שנה האחרונה מעלה לכולנו את הרגישויות לסף חדש שלא הכרנו.

אף אחד מאיתנו לא ממש בריא וההתפרצויות של מחלות, רגשות וכאבים שאולי לא היכרנו קודם על עצמנו, פתאום מתפרצים ואני רואה זאת בקליניקה כל יום.

אלה ימים קשוחים ולא מתאימים לעם פחות עוצמתי.

אבל הדנא שלנו מנחה אותנו להתאושש ומהר ולהיבנות ולבנות מחדש מתוך הריסות.


רק מה? זה בראש. הראש היהודי המדליק שלנו.

אבל מה עם הגוף המסכן שמגיב כל כך קשה ומעלה אין סוף מכאובים ומצוקות?

או, טוב ששאלתם כי על זה אני רוצה לדבר היום.


הדבר החשוב ביותר בדרך לריפוי, היא ההבנה על תפקידו של המוח המודע, החושב שיכול לשנות מציאות. את זה אנחנו מכירים היטב. אבל... חשוב לא פחות לדעת ולהבין שהמוח והגוף עובדים בקצב שונה.

אני יכולה ללמד את המוח לעשות שינוי מחשבתי בכך שאני נותנת לו אופציה לתגובה אחרת, כזו שלא מבוססת על הרגל לא יעיל - כגון חרדה, כעס, חוסר סבלנות. בדרך לשינוי, אני קודם כל חוקרת את המחשבה הקיימת, ואז אני חייבת לתת למוח מזון אחר- מחשבה חדשה, אחרת, יכין לעצמו את אותה המנה שמכיר והתגובה תהיה אותה תגובה עתיקה. ברגע שאתן לו מנה מחליפה?

הוא יבדוק אותה, ויבדוק אותה, ויבדוק אותה עד שיתרגל וישחרר קצת את המנה הקודמת.

כנראה שהמנה הישנה תעלה בזיכרונו והרבה, אבל הוא כבר לא יהיה רעב וישחרר מיד.

התהליך הזה לוקח זמן. כמה זמן? אין זמן לזמן. כמה זמן שייקח - ייקח.

אבל... מה ה-CATCH?

לגוף? גם יש זמן משלו. לא בהכרח תלוי במה שקורה במוח. לפעמים כן - לרוב לא. זה לוקח זמן.

וכאמור - לזמן אין זמן. צריך סבלנות לתהליך הזה וברור לי שאין הרבה סבלנות. לכן בדיוק כותבת זאת.



אז מה עושים? מחכים שגם הגוף ילך בדרך שלו בזמנו החופשי ולנו לא נותר אלא להתבונן בסבלנות ולדעת - שהעובדה ששינינו מחשבה" לא בהכרח אומר שהגוף מגיב ישר. תלוי מאוד בבעיה, לפעמים המוח יכול לנטרל בשניות מנגנון של כאב, אבל יש מצבים, בהם זה יותר מורכב, במיוחד שהמחלה השתרשה עמוק יותר בגוף.

לדוגמא: דלקת חוזרת בשריר או בעצב. (הרופאים מאוד אוהבים את המילה כרוני, מילה שהיא פשוט מכה ומשמרת כאב). אולי הבנתי מדוע הדלקת חוזרת אולי לא הבנתי, אם זה מעניין אותי בכלל. יש המאמינים שהכרחי לדעת מדוע. הגישה שלי שונה בנושא המסוים הזה.

אני פחות מאמינה למחשבות שלי, במיוחד אלה המשמרות כאב על מרכיביו, ועוד פחות מאמינה לתודעה שלי שמתארגנת בלי שליטה, בין שאבין או לא. אבל זאת תפיסת חיים שלימה ולא ארחיב כעת.


עכשיו אני רוצה לדעת איך למנוע מהדלקת לחזור. בינתיים, יש לי דלקת שזקוקה לריפוי.

דבר ראשון - החלטה נחושה שזאת הדלקת האחרונה! יותר היא לא תחזור ואם וברגע שרסיס של כאב יעלה? אומר לו ישר - הי חמודי, התבלבלת - העלמתי אותך. והרעב? יעלם מהר.

זה לא אומר זבנג וגמרנו כן? זה ייקח כמה פעמים ואימון חוזר ונשנה עד שהמוח יהיה מאומן.

אבל בינתיים, מה אני עושה כשהדלקת בשיא ההתפרצות שלה היום, עכשיו?

כאן נכנסת ההבנה שלגוף שלי ייקח את הזמן שהוא זקוק לו על מנת להירפא.

קח את הזמן אני אומרת לו, תתענג כי זו הפעם האחרונה שאתה עולה. תודה שאפשרת לי להגיע להחלטה החשובה הזאת - ועכשיו... בי...

כמובן שהמצב יכול להיות מורכב יותר ומסכן חיים לפעמים, אבל המנגנון הזה שיש בתוכנו, המוח המטורף שלנו שיודע לעשות דברים שבחיים לא חשבנו שאפשרי? בידיו כל הכוח לשנות כל מצב רגשי או גופני שלנו. אנחנו בחיתולים, לא מבחינת המידע, יש לנו המון ידע. האימון של המוח, הגמישות שלו - זה הלימוד וזה עלינו. אנחנו מפתחים שפה חדשה שבעתיד עוד יצחקו עלינו שלא ידענו כלום.


אירית לרנר - המורה והמטפלת היחידה בארץ לשיטת אקיוטוניקס העוסקת בעקיפת התודעה ולימוד המוח והגוף את קצב הריפוי בעזרת קולנים המייצרים תהודה ותדרים שונים שיודעים להיכנס לכל מערכות הגוף והמוח ולשנות מצבים במהירות. 052-5622168



45 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page